אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי המתחבר לעולם המתוקשב.
אבי, לפני כמה שנים איבד כ- 75% מראיתו. אבי הוא אדם מאוד מחובר לכל מה שקורה במדינה, אוהב מאוד לקרא ומתענין בדברים שונים ורבים, אדם מאוד עצמאי אף על פי שכיום הוא בן 75 שנים.
הדבר היחיד שאבי לא הספיק להתחבר אליו באופן יסודי הוא המחשב.
את המחשב הוא הספיק להכיר באופן מאוד שיטחי ואז....ראיתו השתבשה.

זו תקופה ארוכה שאבי מדבר בכאב ובכעס על החוסר שלו.
הוא חש תסכול מהעובדה שאין הוא יכול להתחבר לכל העולם המתוקשב, הוא יודע שבכל רגע הוא מפסיד רבות ומונע ממנו למידה וצבירת ידע ואף נוחות כוון שהמון מטלות ניתן לבצע דרך המחשב.

לעיתים אני חשה שהוא מרגיש "כבר לא שייך לעולמנו", כוון שכיום הכל ממוחשב ומתוקשב. הן הבנקים וכל משרדי הממשלה ועוד אין סוף של דברים.

אני כבתו כואבת את כאבו לא מפסיקה לחשוב איך ניתן לסייע לו עם המגבלה שלו ולתת לו ולא במעט מן הכיף הזה, כוון שאני יודעת שזהו הפסד גדול לא לחוות את חוית המחשב בכלל.

הבלוג של זהבה